תעודת משלוח: מה חוק ניהול ספרים דורש שיהיה בה

מתי חובה להוציא תעודת משלוח

לפי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל״ג-1973 (סעיף 8 בפרק ב׳), תעודת משלוח נדרשת לכל משלוח מהעסק של טובין שהם מלאי אצל הנישום — אלא אם נערכה חשבונית באותו מועד. כלומר מי שמפיק חשבונית מיד ברגע יציאת הסחורה פטור מתעודת משלוח נפרדת על אותה תנועה; מי שמחייב את הלקוח בסוף החודש (המקרה הרגיל בהפצת דלק, הובלות ומנופים) חייב תעודת משלוח על כל אספקה בפני עצמה.

מה חייבת לכלול

ההוראות מפרטות תוכן חובה:

• שם הנישום ומספר מזהה — ת.ז או ח.פ
• תאריך המשלוח
• שם הלקוח ומענו
• תיאור הטובין באופן שמאפשר לזהות את סוגם
• יחידת המידה שלפיה נמדדת הכמות
• כמות הטובין
• חתימה

אין חובה לציין מחיר

בניגוד לתפיסה נפוצה, תעודת המשלוח אינה חייבת להציג מחיר או סכום — ההוראות עצמן קובעות שאין חובה לציין בה מחירים. זה מה שמאפשר לתעודת המשלוח לשמש כאישור מסירה בשטח, בזמן שהחשבונית עצמה נבנית בהמשך מכמה תעודות יחד.

מיספור ברצף נפרד

תעודות משלוח לטובין שטרם נמכרו ממוספרות בסדרת מספרים עוקבת נפרדת משאר המסמכים. תעודה שחסר לה מספר רץ ברור, או שמספרה חופף לתעודה אחרת, היא בדיוק סוג הכפילות ש-ovalotCRM נבנה למנוע ברמת בסיס הנתונים ולא רק במסך.

למה זה לא "רק נייר פנימי"

תעודת משלוח היא חלק מחובת ניהול הספרים של העסק, לא מסמך פנימי ללא מעמד. חוסר עקביות במיספור, שדה חובה שחסר שיטתית, או תעודה שלא הופקה בכלל על אספקה שקרתה — כל אלה חשופים לביקורת כשלים בניהול ספרים, בדיוק כמו חשבונית פגומה.

מקורות

• נבו — הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל״ג-1973
• ויקיטקסט — הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)

שאלות נפוצות