למה תאים שלמים
מכלית מתחלקת לתאים, ובפריקה לצובר תא נפרק כולו או לא נפרק בכלל. לכן הכמות בהזמנה נבחרת מגדלי התאים שקיימים בצי, והפריקה נרשמת בתיבות סימון. התוצאה: מה שנרשם בתעודה הוא בדיוק מה שיצא מהמשאית, והמלאי של המשאית יורד באותה כמות בדיוק.
תא שנטען בבוקר רק בחלקו נספר היום לפי הקיבולת שלו. זה כלל מוצהר ולא ניחוש — וההבדל מופיע בסגירת היום מול הספירה בפועל.
מה המשרד רואה
לוח השיבוץ מראה לכל משאית את העומס מול הקיבולת. בבורד ההזמנות רואים מי ממתין למילוי, מי בדרך ומי קיבל. כרטיס הלקוח מראה את ההיסטוריה שלו, המחירון והחוב — ותעודות שעוד לא חויבו מחכות בקבוצה משלהן עד החשבונית החודשית.
המחירון של לקוח צוברים
לכל לקוח מחיר לליטר משלו, והוא מוקפא על ההזמנה ברגע שהיא נוצרת. כשמחיר הסולר זז, עדכון מחירון גורף מעלה או מוריד את כל הלקוחות בסכום או באחוז — אחרי מסך אישור שמראה לכל לקוח את המחיר הישן והחדש, לפני מע״מ ואחריו. לקוח עם כמה אתרים יכול לקבל מחיר שונה לכל אתר, ובהזמנה בוחרים את האתר.
ללקוח שקונה גם אוריאה אפשר לשמור במחירון מחיר לג׳ריקן ולמיכל, בלי שעדכון מחיר הסולר ימחק אותם.
מה קורה כשלקוח מזומן מזמין מילוי
לקוח שמשלם מראש מפקיד סכום, והיתרה היא המסגרת שלו. הזמנת צובר שעולה על היתרה נחסמת עם הסבר, וכשהחשבונית יוצאת אחרי האספקה היא נסגרת מול היתרה — בלי שמישהו יצטרך לזכור לקזז.
מה המערכת לא עושה
- אין ניטור מיכלים בחיישנים ואין תחזית צריכה. ההזמנות מגיעות מהלקוח, מהמשרד או מהזמנה קבועה.
- אין חיבור למד הזרימה של המשאית — הפריקה נרשמת לפי תאים שלמים.
- אין אופטימיזציית מסלולים; השיבוץ לפי אזור ומשאית קבועה, עם גרירה ידנית.
