מה ההבדל בין שוטף+30 לשוטף+60?
עודכן לאחרונה:
התשובה בקצרה
שוטף+30 ושוטף+60 קובעים מתי חשבונית אמורה להיפרע: סופרים עד סוף החודש שבו הופקה החשבונית, ומוסיפים 30 או 60 ימים. חשבונית מ-10 במרץ בשוטף+30 נפרעת ב-30 באפריל, ובשוטף+60 ב-30 במאי. ההבדל הוא חודש שלם של המתנה לכסף, והוא משפיע ישירות על התזרים.
איך סופרים שוטף+
המילה שוטף מציינת שהספירה מתחילה בסוף החודש הקלנדרי. מועד הפירעון הוא סוף החודש שבו הופקה החשבונית, ועוד מספר הימים שאחרי הפלוס. לכן חשבונית שהופקה ב-2 במרץ וחשבונית שהופקה ב-28 במרץ נפרעות באותו יום, כי שתיהן מתחילות לספור מ-31 במרץ.
תנאי אחר הוא תשלום מיום החשבונית: הספירה מתחילה ביום ההפקה עצמו. כאן כל חשבונית נפרעת במועד משלה, ולא כל חשבוניות החודש ביחד.
דוגמה מספרית
לקוח מקבל חשבונית ב-10 במרץ. כך נראה מועד הפירעון בשלושה תנאים שונים:
הדוגמה מספרית ואינה נתון שוק. שימו לב שההפרש בין שוטף+30 לבין 30 ימים מיום החשבונית הוא שלושה שבועות שלמים, אף שבשתי הפעמים כתוב 30.
דוגמה נוספת: שתי חשבוניות של אותו לקוח בשוטף+30, אחת מ-2 במרץ ואחת מ-28 במרץ. שתיהן נפרעות ב-30 באפריל. אותן חשבוניות בתנאי של 30 ימים מיום החשבונית נפרעות ב-1 באפריל וב-27 באפריל, כלומר בשני מועדים שונים שצריך לעקוב אחריהם בנפרד.
- שוטף+30: סוף מרץ ועוד 30 ימים, כלומר 30 באפריל.
- שוטף+60: סוף מרץ ועוד 60 ימים, כלומר 30 במאי.
- תנאי של 30 ימים מיום החשבונית: 9 באפריל.
למה זה משנה לתזרים
חברה שמחייבת בחשבונית מרוכזת בסוף החודש מרגישה את ההבדל במלואו. אספקה מ-2 במרץ נכללת בחשבונית שיוצאת ב-31 במרץ, ובשוטף+30 הכסף מגיע ב-30 באפריל, כ-59 ימים אחרי האספקה. בשוטף+60 מדובר בכמעט 90 יום.
אם אתם משלמים לספקי הדלק, לנהגים ולליסינג לפני כן, כל חודש נוסף הוא מימון שאתם נותנים ללקוח. לכן תנאי התשלום הוא חלק מהמחיר, ולא רק שורה בהסכם.
כשמשווים בין לקוחות, כדאי להפוך כל תנאי למספר הימים בין האספקה לבין הכסף בפועל. כשהחשבונית יוצאת בסוף החודש, שוטף+30 הוא בין 30 ל-60 ימים אחרי האספקה, בהתאם ליום בחודש שבו היא בוצעה. מי שמגדיל את מספר הלקוחות בשוטף+60 צריך לממן את הפער בין ההוצאות של היום להכנסות של עוד חודשיים.
איך בוחרים תנאי לכל לקוח
אין כלל אחיד. התנאי נקבע במשא ומתן ותלוי בגודל הלקוח, בהיסטוריית התשלומים שלו ובמסגרת האשראי שנקבעה לו. מה שכן כדאי הוא שהתנאי יהיה כתוב ומוגדר מראש, ושתדעו לכל לקוח מה מועד הפירעון הצפוי של כל חשבונית עוד לפני שהיא נשלחת.
טעויות נפוצות
אלה הטעויות שחוזרות בהשוואה בין תנאי תשלום:
- לחשב שוטף+30 כ-30 ימים מיום ההפקה.
- להבטיח ללקוח שוטף+60 בלי לבדוק כמה אשראי זה אומר בפועל.
- לא לתעד את התנאי בכרטיס הלקוח, ולהסתמך על שיחה מלפני חודשים.
- להשוות בין לקוחות בלי להבחין בין תנאי שוטף לתנאי מיום החשבונית.
- לשכוח שבחשבונית שהופקה בסוף החודש כל האספקות של החודש מתחילות לספור יחד.
איך זה עובד ב-ovalotCRM
ב-ovalotCRM מועד הפירעון מחושב כסוף חודש ההפקה ועוד N ימים. נתמכים תנאי שוטף+5 עד שוטף+120 במדרגות, וגם תנאים מיום החשבונית (7, 14, 21, 30, 45, 60 ו-90 ימים). בדוגמה שלמעלה, חשבונית מ-10 במרץ בשוטף+30 מקבלת פירעון ב-30 באפריל.
כל חשבונית נכנסת לתזרים בחודש הפירעון הצפוי שלה, כך שהחודש שבו היא מופיעה בתחזית נגזר מתנאי התשלום שלה.
