איך מחשבים הנחה ללקוח בכרטיס דלק?

הנוסחה

הנחה באגורות מופחתת ישירות מהמחיר: מחיר לצרכן פחות הנחה באגורות חלקי מאה. הנחה באחוזים מוכפלת: מחיר לצרכן כפול אחד פחות האחוז. את התוצאה, מחיר הליטר ללקוח, מכפילים בליטרים שתודלקו.

חשוב לדעת אם המחיר לצרכן שמזינים כולל מע״מ או לא. אם הוא כולל, צריך להפריד את המע״מ לפני שמשווים לעלות שלכם ולפני שמציגים ללקוח מחיר לפני מע״מ. ההגדרה צריכה להיקבע פעם אחת ולחול על כל החישובים, כדי שלא יהיו שתי הגדרות.

דוגמה מספרית

לדוגמה, המחיר לצרכן הוא 8.00 ₪ לליטר לפני מע״מ. הנחה של 40 אגורות מורידה את המחיר ל-7.60 ₪, ושווה בדיוק להנחה של 5% מאותו מחיר. בתדלוק של 1,200 ליטר הסכום הוא 9,120 ₪ לפני מע״מ, ועם מע״מ של 18% הוא 10,761.60 ₪.

ההבדל בין שתי הצורות מתחיל כשהמחיר לצרכן משתנה: הנחה באגורות נשארת קבועה, והנחה באחוזים זזה יחד עם המחיר. לדוגמה, כשהמחיר לצרכן עולה מ-8.00 ל-8.50 ₪, הנחה של 40 אגורות נשארת 40 אגורות והמחיר ללקוח עולה ל-8.10 ₪, ואילו הנחה של 5% גדלה ל-42.5 אגורות והמחיר ללקוח הוא 8.075 ₪. כדאי לתעד איזו צורה סוכמה עם כל לקוח.

לפי מה ההנחה נקבעת

ההנחה נקבעת לפי שלושה מפתחות: לקוח, חברת דלק ומוצר. לקוח יכול לקבל 40 אגורות בסולר של חברה אחת ואחוז שונה בבנזין של חברה אחרת. כל שינוי מוזן עם תאריך תחולה ונשמרת היסטוריה, כדי שאפשר יהיה לבדוק אחרי חודשיים מה היה תקף ומתי. לקוחות גדולים מקבלים לעתים הנחה שונה בכל חברה, ולכן ברירת מחדל אחת לכולם גורמת לטעויות.

מה קורה כשחסרה הנחה

בסולר, לקוח בלי הנחה מוגדרת הוא כמעט תמיד טעות, כי הסולר הוא עיקר הצריכה. לכן מחיר ללקוח כזה לא אמור לצאת בלי שמישהו אישר. במוצרים אחרים, כמו בנזין, לקוח בלי הנחה מחויב לפי מחיר הבסיס.

שתי בדיקות נוספות חוסכות תיקונים: הנחה שהוזנה באיחור, אחרי התדלוק הראשון של החודש, דורשת בדיקה, וכך גם מחיר ללקוח שיוצא אפס או שלילי כי ההנחה גדולה מהמחיר שהוזן.

ההנחה שלכם והרווח

ההנחה שאתם מקבלים מחברת הדלק נפרדת מההנחה של הלקוח. אם היא 80 אגורות מאותם 8.00 ₪, אתם משלמים 7.20 ₪ על ליטר שהלקוח משלם עליו 7.60 ₪, והרווח הוא 40 אגורות לליטר. כך לכל תדלוק ידועים שלושה מספרים: מה הלקוח משלם, מה אתם משלמים, ומה נשאר.