למה מקור ויעד הם רשימות ולא טקסט חופשי
כשכל סדרן מקליד את שם המחצבה בדרך משלו, היא מופיעה בדוחות כמה פעמים, והמחירון לא יודע לזהות אותה. ברשימה קבועה כל מקור הוא רשומה אחת, וכל הזמנה, נסיעה ושורת מחירון מצביעות עליה. שינוי שם או טלפון נעשה פעם אחת, במקום אחד.
אותו דבר לאתר עבודה: הוא שייך ללקוח, וכל ההזמנות לאתר יורשות ממנו את הכתובת. נהג שמקבל הזמנה לאתר רואה את כתובת האתר ולא את כתובת המשרד של הקבלן.
מה נשמר על אתר עבודה
שם האתר וכתובתו, מנהל העבודה שחותם והטלפון שלו, מספר ההזמנה של הלקוח — שלקוחות מוסדיים דורשים — והערות גישה, כמו שער כניסה או מגבלה על סוג המשאית. אתר שהסתיים מסומן כלא פעיל ונעלם מהבוררים, אבל ההיסטוריה שלו נשארת.
קטלוג החומרים
בהפעלת המודול נטען קטלוג חומרים נפוץ: מצע א', מצע ב', מילוי, נברר, חול ים, חול מחצבה, סומסום, עדש, פולייה, חמרה, עפר גנני, חומר חפור, עודפי עפר, פסולת בניין נקייה ומעורבת, אספלט גרוס ומצע ממוחזר. לכל חומר קטגוריה ויחידת ברירת מחדל, והכל ניתן לעריכה.
מקדם ההמרה מקוב לטון משמש רק להצגת הערכה. החיוב תמיד ביחידה שבשורת התעריף — כי המקדם משתנה עם הרטיבות והמקור, ומספר שהוא הערכה לא אמור להגיע לחשבונית.
מקורות טעינה ואתרים קולטים
מקור טעינה הוא לא רק מחצבה. הוא יכול להיות אתר חפירה שממנו מפנים עפר, מפעל או אתר מחזור. גם מטמנה או אתר קולט נרשמים באותה רשימה, עם שדה למספר הרישיון של האתר הקולט, כך שאפשר לנהל פינוי באותה צורה כמו אספקה.
מה המערכת לא עושה
- אין מפה ואין גיאופנס לאתרים — הכתובת נשמרת כטקסט.
- המערכת לא מתחברת למערכות של המחצבות; מספר הלקוח אצל המקור נשמר לעיון בלבד.
- אין פורטל נפרד למנהל העבודה באתר.
