איך המערכת בוחרת תעריף
ללקוח אחד יכולות להיות כמה שורות תעריף שמתאימות לאותה הזמנה — שורה כללית לכל הובלה, שורה למצע א', ושורה למצע א' ממחצבה מסוימת לאתר מסוים. המערכת בוחרת את השורה הספציפית ביותר, כלומר זו שמגדירה הכי הרבה מבין חומר, מקור ואתר. בתיקו חומר שוקל יותר ממקור, ומקור יותר מאתר. בתוך אותה רמה, השורה שתחילת התוקף שלה מאוחרת יותר גוברת.
כך אפשר להחזיק מחירון קצר — כמה שורות כלליות — ולהוסיף שורות מדויקות רק כשבאמת סוכם משהו אחר.
למה המחיר מוקפא
המחיר שנבחר נשמר על ההזמנה ברגע שהיא נוצרת, ומשם על כל נסיעה. כשהמחירון מתעדכן, הנסיעות שכבר בוצעו נשארות במחיר שסוכם כשההזמנה נפתחה. זו הדרך היחידה שבה חשבונית של סוף החודש מתיישבת עם מה שנאמר ללקוח בתחילתו.
שינוי מחיר הוא תמיד שורה חדשה עם תאריך. השורה הקודמת לא נמחקת, ולכן אפשר לראות מתי מחיר השתנה ובכמה.
טון, קוב, נסיעה או שעה
טון מתאים לחומר שנשקל במאזני גשר — מצעים, חול וחצץ. קוב מתאים לפינוי עפר ופסולת לפי נפח הארגז. נסיעה מתאימה למחיר קבוע להובלה מנקודה לנקודה. שעה מתאימה למשאית שעובדת ליד באגר או בתוך אתר. המערכת לא ממירה בין היחידות: מה שמחויב הוא תמיד ביחידה של שורת התעריף.
לכל חומר בקטלוג אפשר לרשום מקדם המרה מקוב לטון, אבל הוא משמש רק להצגת הערכה ולעולם לא לחישוב החיוב.
כשאין מחיר
הזמנה שאין לה שורת תעריף מתאימה לא נפתחת. ההודעה אומרת בדיוק מה חסר — איזה חומר, מאיזה מקור ולאיזה אתר — ומפנה למחירון ההובלה. זה מכוון: הזמנה שיצאה לשטח בלי מחיר היא בדיוק הוויכוח שהמחירון נועד למנוע.
מה המערכת לא עושה
- המערכת לא מציעה מחירי שוק ולא מחשבת מחיר לפי מרחק — התעריף הוא מה שסיכמתם עם הלקוח.
- אין תוספת אוטומטית לפי מחיר הסולר או לפי קילומטר.
- מקדם ההמרה מקוב לטון לא משנה את החיוב — החיוב תמיד ביחידת התעריף.
