מה כתוב בתעודת שקילה, ומה נכנס למערכת
תעודת שקילה שמפיקים מאזני גשר במחצבה או באתר קולט כוללת בדרך כלל מספר תעודה, תאריך ושעה, מספר רכב, לקוח, חומר ומשקלי ברוטו, טרה ונטו. המערכת לא מנסה להעתיק את כולה — היא רושמת את מה שהחיוב נשען עליו: מספר התעודה, שלושת המשקלים, וצילום שמחזיק את כל השאר.
הלקוח, החומר, מקור הטעינה והאתר כבר ידועים מההזמנה, ולכן הנהג לא מקליד אותם שוב. מה שנשאר לו הוא רק מה שמופיע על הדף שבידו.
למה הנטו נבדק בשרת ולא רק במסך
בטופס של הנהג הנטו מחושב אוטומטית, אבל הבדיקה האמיתית רצה בשרת בזמן השמירה: משקל ברוטו שאינו גדול מהטרה נחסם, ונטו שאינו מתיישב עם ההפרש נחסם עם הודעה שמראה את שני המספרים. כך טעות הקלדה של ספרה אחת לא מגיעה לחשבונית.
כשההפרש קטן — עיגול של המאזניים, למשל — נשמר הנטו שמודפס על התעודה, כי זה המספר שהקבלן רואה אצלו, ולצדו נרשמת אזהרה.
כשאין תעודת שקילה
לא כל נסיעה עוברת במאזניים. בפינוי עפר לפי קוב או בעבודה לפי שעה, הנהג מזין את הכמות ביחידת ההזמנה. כשאין מספר תעודה, חתימת מנהל העבודה על המסך היא חובה — היא הראיה היחידה שהנסיעה הגיעה. כשיש מספר תעודה, החתימה רשות.
מהתעודה לחיוב
נסיעה שנסגרה מגיעה ללוח הנסיעות במשרד וממתינה לאישור. אחרי האישור, הכמות שבה כפול המחיר שהוקפא על ההזמנה הופכת לשורה בחשבונית החודשית, ומספר התעודה מופיע בנספח פירוט הנסיעות — כך הקבלן יכול להצליב כל שורה מול התעודה שבידיו.
מה המערכת לא עושה
- המערכת לא קוראת את צילום התעודה אוטומטית — הנהג מקליד את המספרים, והצילום נשמר לביקורת.
- אין חיבור ישיר למאזני הגשר של המחצבה; המשקלים מגיעים מהתעודה עצמה.
- צילום התעודה אינו מוצג ללקוח באזור האישי — הוא מסמך פנימי.
