למה נסיעה היא הישות המרכזית
בהפצה רגילה הזמנה אחת היא משלוח אחד ותעודה אחת. בהובלות עפר הזמנה היא מסגרת — חומר, מקור, אתר ומחיר — וכל סבב בתוכה הוא אירוע נפרד, עם משאית, נהג, תעודה וכמות משלו. לכן במערכת הנסיעה היא רשומה בפני עצמה, וההזמנה מחזיקה רק את מה שמשותף לכולן.
כך אפשר לענות בכל רגע על השאלות שהמשרד שואל: כמה סבבים נעשו היום לאתר, איזו משאית עשתה כמה, ומה עוד חסר כדי לסגור את ההזמנה.
שלוש צורות של הזמנה
הזמנה יכולה להגדיר כמות ביחידה שלה — למשל טון או קוב — או מספר נסיעות, או להיות פתוחה עד הודעה חדשה. כשיש יעד, ההתקדמות נמדדת מולו וההזמנה נסגרת כשהוא הושג. נספרות רק נסיעות שסופקו, ולא נסיעות שבוטלו. הזמנה פתוחה מציגה כמה בוצע, ונסגרת כשהמשרד מחליט.
מה רואים במשרד
לוח הנסיעות מציג כל נסיעה עם מספר, תאריך, הזמנה, לקוח, אתר, חומר, משאית, נהג, מספר תעודה, כמות וסכום, וסימון אם הוזנה מהשטח או מהמשרד. הסינון נשמר בכתובת, וייצוא ריכוז התעודות יוצא בדיוק עם אותו סינון שעל המסך.
נסיעה שבוטלה נשארת ברשומה עם הסיבה, כך שגם בעוד חצי שנה יהיה ברור למה היא לא חויבה.
מה המערכת לא עושה
- אין מעקב GPS רציף ואין זיהוי אוטומטי של הגעה למחצבה או לאתר — הנסיעה נרשמת כשהנהג סוגר אותה.
- סידור העבודה לא מחלק נסיעות אוטומטית בין כמה משאיות; השיבוץ הוא למשאית האחראית, ומי נסע בפועל נרשם על הנסיעה.
- התחשבנות חודשית עם בעלי משאיות עדיין לא קיימת.
